תחום הפרעות ההתנהגות הוא תחום מורכב וקשה לטיפול, הוא מלווה בהמון התנגדות לטיפול מצד המתבגרים/הילדים, הם מתקשים להתמסר לטיפול ובטח שאינם מעוניינים בשינוי.
מנגד, ההורים אובדי עצות מייחלים לשקט ושליטה בכל הכוח, מבקשים "שקט תעשייתי", רוגע ושלווה ולעיתים מתחילים "ללכת על ביצים", "לעגל פינות", להיות עיוורים" מה שמחזק עוד יותר את הפרעת ההתנהגות ומתחת לפני השטח את הכאב של המתבגר/הילד.

בעשור האחרון אנחנו עדים לעלייה של מאות אחוזים בתופעות של הפרעות התנהגות (בעיקר בקרב מתבגרים), ההשערה המרכזית מצביעה על תמורות בהורות, חינוך והתנהלות הורית שמתקשה לספק סמכות יציבה.

לעיתים מעבירה מסרים סותרים, גוננות יתר, שיח תפעולי והמון שפע חומרי כניתן כפיצוי, פינוק ושירותים מיותרים הפכו להיות עניין שבשגרה - מקובל "נורמלי", ילדים חווים הזנחה רגשית לצד שפע חומרי והמון תחושות של בדידות, תלישות, העדר שייכות, תחרות, קנאה ועוד.

התאמת המציאות לילד במקום התמודדות ופיתוח חוסן:

ההורות של העידן החדש מנסה לסדר את המציאות ולהתאים אותה לקשיים של הילד/המתבגר ולא מאפשרת התמודדות ופיתוח חוסן, עמידות במצוקה.

ילדים ומתבגרים כיום מתנהלים במציאות מורכבת מאוד עם סף תסכול נמוך מאוד, תחושת ערך מעורערת, תחושת חוסר אונים והמון התקפות זעם, בעיות רגשיות, אלימות, התמכרויות למסכים/ חומרים משני תודעה כבריחה מהתמודדות, כל אלו מערערעים את השלווה והחוסן ומונעים מהם התגברות והתמודדות מול מציאות החיים., מייצרים תלות רגשית ופיזית, תובענות ולא מעט תסכול

תפקידי הסמכות ההורית:

הוובינר יעסוק בתפקידי הסמכות ההורית, בהשפעה שלה על היכולת של הורים לשמור על הילדים והמתבגרים, לסייע להם להתמודד עם מציאות החיים ולפתח חוסן רגשי ויכולת עמידות במצבי קושי שונים שהחיים יזמנו להם.

וגם איך להפסיק ללכת על ביצים ולהישאר יציבים במיוחד למול התמכרות למסכים, אלימות, טריקת דלתות ושיח לא מכבד.