> למי מתאימה התוכנית?

הורים לילדים ולמתבגרים מעל גיל 5, שמרגישים או חווים קשיים בהתנהלות ותקשורת בתוך הבית. הסתגרות של ילדים בחדר, שקרים, בעיות חברתיות, עבריינות נוער, שימוש בסמים ואלכוהול, התנהגויות קיצוניות, התקפות זעם, כעסים.
נשר מבית ספר, קושי לקום בבוקר, התמכרות למסכים, אובססיות (בעיקר סביב מראה חיצוני), מציינות יתרה, פרפקציוניזם, אלימות כלפיכם, התנהגות סיכון, מיניות לא מותאמת, חיבור לחבורות של ילדים שאתם לא מכירים, מסתורין, התנהגות קצרה ועוד.

התוכנית מותאמת להורים וגם למטפלים מתוך הבנה וניסיון שטח שהתמכרות התנהגותית חייבת טיפול משפחתי כולל, ההורים חייבים להיות חלק בלתי נפרד מהטיפול, הם סוכני השינוי המשמעותיים. כלים שיינתנו בהכשרה יאפשרו לכם כהורים לאתר את הבעיה בצורה ממוקדת, להבין מה הקושי של הילד,מה גורם להתמכרות, וגם לשנות את ההתנהלות שלכם ולייצר שינוי. מטפלים יוכלי לקבל כלים פרקטיים להתנהלות נכונה מתוך הכרות עם מחקרים בתחום (אין הרבה), ניסיון שטח וכלי אימון שיאפשרו להם לייצר שינוי ולהיות טובים יותר בעבודתם.

> אני מדריכת הורים - במה הקורס יכול לעזור לי ?

במסגרת הקורס תקבלי כלים מעולמות הפסיכותרפיה, תקבלי כלים ממוקדים ומקצועיים בעיקר טיפוליים ופחות הדרכתיים. זה ישפר את יכולת המענה שלך, יאפשר לך לעזור להורים ולמשפחות באמצעות כלים חדשים שיצטרפו לארגז הכלים שלך.

הקורס מספק מענה מפורט לכל נושא ההתמכרות ההתנהנגותית, גורמים סביבתיים, אישיותיים, מרחב משפחתי, תרבות, גורמים ביולוגיים ועוד. שיטת הטיפול והמענה הנדרש, אבחנה מדוייקת של ההתמכרות, והשיח שיאפשר גילוי ה"פצע" והסבל שמייצר את ההתמכרות, טיפול שורש שיספק מענה אמיתי ויעיל.
מותאם להורים שמעוניינים לעשות שינוי וגם למטפלים/ מדריכים שרוצים לחזק ולשפר את ארגז הכלים שלהם.

> אני מיואש/ת מבני הנוער שלי, ניסיתי הכל. מה זה כבר יעזור לי?

נלמד בקורס איך "מפרידים את הביצה" - איך מפרידים בין ההתנהגות של בני הנוער למצב הרגשי שלהם.
נלמד איך להתמודד עם טריקת דלתות, אגוצנטריות, חוצפה, קללות, כעס, לא בא לי, עוד מעט, אחר כך ועוד.
כל זה עם חיוך, בלי עצבים ויציבות הורית משמעותית שמטרתה לטפל בקושי ולא רק בזעם שמתפרץ.
נשלמד איך לטפל בקושי האמיתי ולא רק בהתמכרות עצמה.

> אבל ככה זה גיל ההתבגרות, לא?

לא!
לא מעט הורים משתמשים במשפט הזה "ככה זה גיל ההתבגרות" ממקום של קושי להתמודד עם המציאות.
בהימנעות הזאת, הם מתעלמים מהמצבים שמתרחשים בחדרים של הילדים שלהם, במסכים ובבתי הספר.
יותר מזה, הם מתעלמים מכל תמרורי המצוקה, שמאותתים בהם המתבגרים שלכם,
בסוף זה מתפוצץ בפנים ויפה שעה אחת קודם לקבל אומץ ולהחזיר אותם למציאות של התמודדות מתוך ההתמכרות והנתק.
גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב ועדיין יש לנו תפקיד משמעותי דווקא בגיל הזה, בנוכחות שלנו הפיזית והרגשית וגם ביכולת שלנו להציב גבולות שומרים שמעצבים את מגן הנפש שלהם, ומאפשרים להם לטעת נקודת ייחוס משמעותית מבחינת מציאות החיים הבוגרים.
התמכרות התנהגותית מייצרת אדוות של כאב בכל תחומי החיים, משפיעה על התפקוד התקין של הילדים/ המתבגרים, וזה רק הולך ונעשה קשה ועמוק יותר.

> הילד שלי בן 20, האם המפגשים מתאימים לי?

התמכרות התנהגותית, בעיקר להימורים ופורנוגרפיה נוכחת מאוד גם בגיל 20 ביציאה לחיים הבוגרים והעצמאיים, כשהם מכורים הם מנותקים מהמציאות ומתקשים מאוד  לצאת למציאות החיים הבוגרים, הם הופכים תובעניים ותלותיים, וזה מקשה על החיים ועל האוירה בכל הבית, בעיקר קשה מאוד עבור המתבגר שלך שעובר לשלב הבגרות ונשאר בגיל ההתבגרות.
בפועל מתבגרים (גדולים) עם התמכרות למסכים/ כל התמכרות אחרת, לא יצליחו לייצר שגרה בריאה, להחזיק מעמק במקום העבודה, לייצר זוגיות בריאה, להתנהל נכון כלכלית, לצאת מהבית ועוד.

ככל שנקדים לטפל בה כך ייטיב עם כולם, גם בגיל 20 ניתן ונכון וצריך לתת מענה, לייצר תמיכה לצד גבולות ברורים שמייצרים שינוי התנהגותי, רגשי וקוגניטיבי.
שינוי שמכניס רווחה גדולה לחיו של המתבגר - המבוגר הצעיר, מאפשר לו לחוש בעל ערך, מסוגל, יכול, עצמאי, נחוץ ובעיקר לא שקוף